
Anne-Louise Gautier
אדריכלי החומר, מצוינות בכל ניואנס
מפגש עם Anne-Louise Gautier
איך גילית את התשוקה שלך לבושם? באיזה רגע ידעת שאת רוצה להפוך את זה למקצוע שלך?
במהלך עבודת קיץ במעבדת מחקר ופיתוח (R&D), טיפלתי בתרכיזים שנועדו לבשם אבקות כביסה.
מהר מאוד, הוקסמתי מהעושר של הריחות, מהכוח שלהם לעורר זיכרונות.
מנהלת המעבדה סיפרה לי על מכון ISIPCA (המכון הבינלאומי הגבוה לבישום, קוסמטיקה וחומרי טעם), ושם הכול התחיל.
צללתי אל תוך הספרים, הבשמים, חומרי הגלם.
רגע ההארה הגיע בטבעיות, רציתי ליצור בשמים ולספר סיפורי ניחוחות.
מה הכי מניע אותך ביצירה? מהם מקורות ההשראה שלך וחומרי הגלם האהובים עלייך?
מה שאני אוהבת הוא החופש להמציא מחדש בכל פרויקט רגש, אווירה.
ההשראה יכולה לצוץ מציור, מקטע מוזיקלי, מזיכרון, משתיקה.
יש לי חיבה מיוחדת למאסקים, עצים רכים, פרחים פודרתיים... הם מאפשרים לי לבנות פקעות של ניחוח, בועות של רכות.
איך את יודעת שבושם הגיע לשלמות?
כשהוא מוצא את האיזון שלו, כשהוא נושם בטבעיות, ללא מאמץ.
לפעמים, הקסם פועל כבר מהניסיונות הראשונים, החותמת נמצאת שם, ברורה.
בפעמים אחרות, צריך לחפש, לזקק, להקשיב.
אבל אני מאמינה שהאינסטינקט משחק תפקיד חיוני, מרגישים מתי יצירה היא מדויקת.
מה קסם לך בגישה של המותג?
החזון של היוצרת Sylvaine הוא כנה באופן עמוק.
היא אוהבת את חומרי הגלם, את הרגשות, את הניגודים העדינים.
העבודה איתה על הבושם Dovana הייתה דיאלוג יצירתי אמיתי: תובעני, מעורר השראה, אבל תמיד מכיל ואוהד.
היא דחפה אותי ללכת רחוק יותר, לזקק, לחשוף את העיקר.
עם איזה אתגר מיוחד התמודדת בעבודה על הבושם Dovana?
הבושם Dovana הוא בושם של מאסק רך, כמעט שקוף.
האתגר היה לשמור על התחושה של רכות עוטפת לאורך כל ההתפתחות של הבושם, מבלי לאבד לעולם את הרעננות.
עבדתי עם מאסקים עדינים, נגיעה של תוויי néroli ותוויי mandarine כדי להביא אור.
מרכיב ה-iris בתווי הלב מעניק רכות ונפח. האיזון היה עדין, אך חיוני.
איזה רגש היית רוצה שאנשים ירגישו כשהם יגלו את הבושם Dovana?
הייתי רוצה שהבושם Dovana יעורר תחושה של חיבוק קל, משב רוח מרגיע.
תחושה של ניקיון, של עור רך, של סדין רענן.
רגע קפוא בזמן, אינטימי, מרגיע.
האם יש לך זיכרון ריח בולט מילדותך?
הריח של תוויי patchouli, בושם שהדודות שלי נהגו לשים, מעורבב עם עשן סיגריות.
התערובת הזו, מעט מרדנית אך חמה באופן עמוק, מעוררת בי אווירה נעימה ומנחמת, מלאה באהבה ובאופי.
לבסוף, מהן התשוקות שלך מחוץ לעולם הבישום?
צילום בשחור לבן.
אני אוהבת לחפש את האיזון בין צל לאור, ללכוד את הרגש של רגע.
בדיוק כמו ברוקחות בשמים, צריך לפעמים הרבה ניסיונות כדי לחשוף את הדיוק של תמונה.
היצירה





תחרת פרחים קלילים ורכים החבוקה בפקעת של מאסקים




