איך גילית את התשוקה שלך לבישום? ומתי ידעת שתרצי להפוך את זה למקצוע?

במהלך עבודה קיצית במעבדת מחקר ופיתוח, התעסקתי בתמציות שנועדו לבשם חומרי ניקוי.
מאוד מהר נשביתי בעושר הריחות ובעוצמה המעוררת שלהן.

מנהלת המעבדה סיפרה לי על ISIPCA (המכון הגבוה הבינלאומי לבישום, קוסמטיקה וארומטיקה), ומשם הכול התחיל.
שקעתי בספרים, ניחוחות וחומרי גלם.

ההבנה באה באופן טבעי – רציתי ליצור בשמים ולספר סיפורים דרך ריח.

מה הכי מניע אותך ביצירה? מהם מקורות ההשראה שלך וחומרי הגלם האהובים עלייך?

מה שאני אוהבת זה החופש להמציא מחדש בכל פרויקט רגש ואווירה.
ההשראה יכולה לבוא מציור, קטע מוזיקלי, זיכרון או אפילו שקט.

יש לי חיבה מיוחדת למאסק, עצים רכים ופרחים אבקתיים... הם מאפשרים לי לבנות קפסולות של רוך ושלווה.

איך את יודעת שבושם מוכן?

כשהוא מוצא את האיזון שלו ונושם באופן טבעי וללא מאמץ.
לפעמים הקסם קורה כבר בניסיונות הראשונים – החתימה שם, ברורה מאליה.

לפעמים צריך לחפש, לדייק, להקשיב. אני מאמינה שהאינטואיציה משחקת תפקיד מרכזי – מרגישים מתי זה נכון.

מה משך אותך בגישה של המותג?

החזון של סילוואן כן ואותנטי.
היא אוהבת את חומרי הגלם, את הרגשות ואת הניגודים העדינים.

לעבוד איתה על Dovana היה דיאלוג יצירתי אמיתי – תובעני, מאתגר אך תמיד ברוח טובה.
היא דחפה אותי ללכת רחוק יותר, לפשט ולגלות את העיקר.

איזה אתגר מיוחד עמד לפנייך ביצירת Dovana?

Dovana הוא בושם מאסק עדין, כמעט שקוף.
האתגר היה לשמור על תחושת העטיפה הרכה לאורך כל התפתחות הבושם, מבלי לאבד את הרעננות שלו.

עבדתי עם סוגים עדינים של מאסק, נרולי ומנדרינה כדי להוסיף אור.
איריס בלב הבושם העניק רכות ונפח. היה חשוב למצוא איזון – עדין אך חיוני.

איזו תחושה היית רוצה שאנשים יחוו כשהם מגלים את Dovana?

הלוואי ש-Dovana יזכיר להם חיבוק קל, נשימה מרגיעה.
תחושת ניקיון, עור רך, סדין טרי.
רגע תלוי בזמן – אינטימי ומרגיע.

האם יש לך זיכרון ריח חזק מהילדות?

ריח הפצ'ולי, בושם שדודותיי נהגו להשתמש בו, מעורבב עם עשן סיגריות.
שילוב מעט מרדני אבל מלא חמימות, שמעורר אצלי תחושת בית ואהבה עם אופי.

ולבסוף, מהם התחביבים שלך מחוץ לעולם הבישום?

צילום בשחור-לבן.
אני אוהבת לחפש את האיזון בין אור וצל, וללכוד את הרגש של הרגע.
כמו בבישום, לפעמים צריך הרבה ניסיונות כדי לחשוף את הרגע הנכון בתמונה.